"כל אדם נושא בחובו חדר. עובדה זו אפשר להוכיחה אפילו בעזרת חוש השמע. כשמישהו הולך מהר ואתה מקשיב, נניח בלילה, כשהכול שקט סביב,אתה שומע למשל חריקת ראי שלא הוצמד כהלכה." (פרנץ קפקא, מחברות האוקטבו, עם עובד).
ב"ארבע רעיונות יסוד של הפסיכואנאליזה" מספר לאקאן סיפור של יקיצה. הוא ישן ויש דפיקה בדלת. הוא חולם שמישהו דופק בדלת ומתעורר. למה הלא מודע נתן לי את החלום הוא שואל? אולי כדי שלא אתעורר בבהלה. כדי להכין אותי לדפיקה בדלת.
לאקאן האיש ישן. לא מודע. הלא מדוע שלו ער לחלוטין ואומר - "לאקאן ישן, אתן לו את החלום כדי שלא יתעורר בבהלה". הלא מודע שלו ער לחלוטין. מודע.
היחס ביניהם אינו מבני. הלא מודע והמודע מעורבבים בניהם כמו גוש. כמו פירה. אני פירה.