תמונות שליבן מתחיל מתנועה, ג`סטה מבודדת, העלמות,
הן עבורי עושר פיגורטיבי בו הצילום הופך את הגוף לרוח.
זהו תהליך ללא סוף.
הצילום מחבק את ההעלמות,
הוידאו הופך לתחושה
והתנועה הופכת לזיכרון.
תהליך אסוציאטיבי שבו הסטילס והוידאו הופכים לחווייתיים.
הדימוי עצמו חייב למשוך אותי, לקבוע בשבילי מה תהיה הצורה המדויקת שלו,
כדי לרגש בצפייה בחלל
ולאורך זמן.