דמדומים הם מצב ביניים וזמן מעבר סביבתי, אסתטי, מנטלי ופוליטי. בין חושך לאור, הופכים הדמדומים למרחב שבו אנו משהים את הפעולה האמנותית במצב הפיוטי שבו עולים רעיונות וצפים דימויים. הדמדומים דורשים ומאפשרים התמסרות לעיכוב ולעכבה בדרך לבהירות, הם מחוללים אי-ודאות ומאתגרים דפוסי ידיעה מוכרים (מראש). זהו זמן שבו ההבחנה בין האמנותי לממשי ולשימושי מתערבלת או חדלה להיות רלוונטית. מרחב של זימון וההזדמנות לפעולת הפרפורמנס.
גרסאות מוקדמות של המאמרים בסדרה מיוחדת זו הוצגו בפאנל: ״ממש, אבל ממש!״, כנס הפרפורמנס הבינלאומי 0:6 – דמדומים, של בית הספר לתיאטרון חזותי
